מילנו 2015
30 אפריל 2015
על צבע, צורה, טעם וריח – שבוע העיצוב שנערך החודש במילנו הפעיל את כל החושים. כתבתנו חזרה משם עם רשמים
סיגל נמיר
מילנו מזמן לא נראתה טוב כל כך. לקראת האקספו שייפתח בסוף השבוע היא התמרקה, ובמהלך הסלונה דל מובילה אפילו השמש זרחה רוב הזמן. ליקטנו מבין שפע המוצגים, ההשקות ופריטי העיצוב את המגמות הבולטות:
הזורח לא פורח
ההספדים על סופו של גל הצבעוניות הזרחנית היו מוקדמים מדי, ובין הרהיטים הבולטים השנה ב-Salone del Mobile היו הגרסאות של “תולעת ספרים” של רון ארד בצהוב וּורוד בוהקים ושעוני הקיר (Crystal Palace) והשרפרפים (Roy) בעיצוב אלסנדרו מנדיני. זהו אגב שיתוף הפעולה הראשון בין האדריכל והמעצב האיטלקי הוותיק לחברת “קרטל”.
Kartell, Mendini, Crystal Palace
Kartell, Mendini, ROY
הבית, המשרד והצבע המדורג
הצבעוניות הגרדיאנטית גם היא פופולרית, הן ברהיטי הבית והן ברהיטי המשרד. ובכלל, הגבולות בין הזירה הביתית לזו של חלל העבודה ממשיכים ומיטשטשים. כיסאות וספות “משרדיים” רבים מיוצרים מעץ מלא או לבוד, מרופדים בקפידה ומקבלים תיפורים קישוטיים.
Moroso, Husk, Marc Thorpe, Photo by Alessandro Paderni
Offecct, Kali chair, Jasper Morrison
עיצוב בישיבה
אחת הדוגמאות היפות לז’אנר הכיסאות בעלי בסיס המתכת ה”צינורי” הוא Double Zero שעיצב האדריכל דייוויד אדג’אייה ל”מורוסו”. כמו תכשיט בקנה מידה מוגדל, בסיס המתכת האלגנטי תומך במושב ובמסעד הגב, הנראים כאבני חן הצפות בקלילות על המבנה המוזהב. Brook, סדרת הפופים של טוקוג’ין יושיוקה, התפתחה תוך כדי עיצוב חנות הדגל החדשה של איסיי מיאקה בלונדון בספטמבר האחרון, שרהיטיה עוצבו אף הם בשיתוף פעולה עם מורוסו. הפופים משלבים בין צבעוניות עזה וגוונים מדורגים לבין המצולעים הגאומטריים שכה אהובים בשנים האחרונות.
Moroso, Double Zero, David Adjaye, PHOTO By Alessandro Paderni
Moroso, Brook, Tokujin Yoshioka, photo by Alessandro Padernimoroso
שולחנות עגולים
נוכחות מורגשת נצפתה לשולחנות העגולים. המשטחים הולכים ומידקקים, פני השטח מעץ, מבטון (אם כי פחות מבעבר) ולא מעט משיש. לשולחנות Saen למשל, שעיצבו גבריאל ואוסקר בוראטי לחברת “אליאס”, משטחים בכמה גימורים. לכל אחד משולחנות הסדרה רגל בטון עגלגלה ביציקה שמפגינה שליטה בחומר הנוקשה. לשולחן המעודן של “פורו” – Ellipse Table – אחראי סטודיו המעצבות השוודיות “פרונט”. המפגש בין המשטח האליפטי קל המשקל, העשוי מחומר מתמחזר, לבסיס האליפטי, מניב שולחן פיסולי ונועז בניסיונו לזכות בתמיכה יציבה על אף הקווים המעוגלים של חלקיו. Manta, השולחן שעיצב ג’וזפה באבוסו ל”רימדסיו”, אמנם אינו עגול, אך מציג משטח שיש בולט. לרגלי האלומיניום שלו נוסף מוט מרכזי מאלומיניום מחוזק, המאפשר לרגליים הדקות לשאת בבטחה את משטח השולחן הגדול.
Alias, Saen, Gabriele e Oscar Buratti
Porro, Front, Ellipse Table
מתחת לאף
העיסוק בריח, בחוש הריח ובהשפעתם על הרגשתנו ומצב רוחנו מושך אליו מעצבים הן מהאקדמיה והן מהתעשייה, ומקומו לא נפקד גם בפיירה ומחוצה לה: “קרטל” השיקה מותג חדש – Kartell Fragrances, המבקש לשלב בין העיצוב התעשייתי לעולם הפרפומריה. עיצוב הקולקציה – כלי נוי, נרות, מקלות ריח ודיפיוזרים אלקטרוניים – הופקד בידי האדריכל פרוצ’יו לוויאני, האחראי לכמה מרבי-המכר של החברה, ביניהם Bourgie Lamp. טום דיקסון הציג סדרת נרות העשויים מארבע תרכובות ריחניות, המייצגות את האש, האדמה, המים והאוויר, “בהשראת ניסיונם של אלכימאי ימי הביניים והפילוסופיים של המזרח לתמצת את חומר היקום לארבעת האלמנטים הבסיסיים הללו”. כלי הזכוכית אגב מיוצרים בטכניקת הניפוח.
Kartell Fragrances, Feruccio Laviani
Tom Dixon, Scent Candles
במהירות האור
אחת המגמות שבלטו בסלון התאורה Euroluce, המתקיים מדי שנתיים, הוא השימוש באור או בחוט המנורה כאלמנט בעיצוב והגדרת החלל. זכורה לטוב Wireflow שעיצב אריק לוי ל”ויביה” לפני שנתיים. השנה הציגה חברת התאורה הספרדית את Curtain – מערכת וילונות מאירים הנתלים מהתקרה, אף היא בעיצוב לוי.
את Hydra, יחידת תאורה שאורכה חמישה מטרים, אשר סיביה האופטיים מאפשרים לאור לעבור כמו בצינור ממקורו אל הנקודה הסופית של הכבל, עיצבה קרלוטה בווילאקווה ל”דנסה” שבבעלות “ארטמידה”. כבל התאורה הגמיש מאפשר לפסל צורות מוארות שונות, ואף לחבר שתי יחידות או יותר זו לזו וליצור עבודת תאורה הגובלת במיצב אמנות.
Danese, Carlotta de Bevilaqua, Hydra
Vibia, Curtain, Arik Levy
Vibia, Curtain, Arik Levy
במקביל לאירועי שבוע העיצוב נפתחו שתי תערוכות חובה לאוהבי אמנות ועיצוב: בפלאצו ריאל הסמוך לדואומו מוצגת Leonardo 1452–1519, התערוכה הגדולה ביותר אודות דה וינצ’י שהתקיימה עד היום באיטליה. “לאונרדו” מציגה את עבודתו של איש הרנסנס הן בשדה האמנות והן בתחום המדע, והיא מקבצת עבודות מהלובר, המוזאון הבריטי, גלריה אופיצי, מוזאון המטרופוליטן בניו יורק ואפילו מאוספה האישי של מלכת אנגליה.
התערוכה השנייה – Arts & Foods: Rituals Since 1851– גדולה ומקיפה גם היא, ומתקיימת במוזאון העיצוב המילנזי Triennale di Milano, בסמיכות לתערוכה העולמית שכותרתהFeeding the Planet – Energy for Life. מתברר כי 1851 היא השנה שבה התקיימה בלונדון התערוכה העולמית לראשונה, ודרך עבודות אמנות ופיסול היסטוריות ועכשוויות, עבודות עיצוב, אדריכלות, מיצבי וידאו, קולנוע, צילומים, פרסומות, ספרות ומוזיקה בוחנת “ארטס & פודז” את היחסים בין אמנות, עיצוב ואוכל מאז ועד היום. מתוך כך משרטטת התערוכה דיוקן של טקסי האוכל ואזורי האכילה הביתיים והציבוריים, מהמטבח וחדר האוכל ועד בתי הקפה, כולל חדר שלם של האדריכל הצרפתי ז’אן פרובה.
