צירוף חושים

30 מאי 2016

הקומבינה הישראלית, הניחוח הבינלאומי והקסם של בית הנסן וּוילה שרובר: רשמים מאירועי שבוע העיצוב שננעל בסוף השבוע בירושלים

כתיבה: סיגל נמיר

“קומביניישן” הייתה הכותרת של שבוע העיצוב בירושלים שהסתיים זה עתה. מארגניו – ענת ספרן (אוצרת אמנותית), שראון פז (אוצר ראשי), איילת דרור (מנהלת כללית) וטל ארז (אוצר ומעצב התערוכה המרכזית) – לא יכלו לבחור שם הולם יותר. לפני פחות משלושה חודשים יצאו הקולות הקוראים, ובערבו של 19 במאי היתמר עשן בצבעי הקשת מעל וילה שרובר, ועד תאטרון ירושלים היה אפשר לשמוע את הופעתה המחשמלת של דקלה מעל גג הווילה הקטנה באחוזת שרובר, דקה לפני שתימחק לטובת עוד פרויקט נדל”ני לוהט.
החיבור בין הקומבינה הישראלית, הניחוח הבינלאומי והקסם של בית הנסן וּוילה שרובר הוליד משב רוח רענן בירושלים הלוהטת. אפריטיף של אמנות, הרבה עיצוב צעיר (בעיקר אם כי לא רק), עבודות עדכניות מחו”ל, גרפיטי ואמנות אורבנית, אפילו מסיבת קוגל ירושלמי, הרכיבו את צלחת ההגשה המרכזית. “אות מאיראן”, תערוכת הכרזות האיראניות שנפתחה במוזאון לאמנות האסלאם השכן, הייתה קינוח שלא יישכח. מיקס של טעמים שכבש את לב הקהל.

דברים שלא סופרו – כרזת דיוקן עצמי מספר 1. שאדיי רזאי 2009. אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

מחו”ל הציגו Glithero את Luminaries, מיצב תאורה הנשען על אשליה אופטית; לידם, במיצב Collective Works של Micsher’Traxler, נוצרה לה לאטה סלסילת פורניר, כשמספר המבקרים שסביבה קובע את קצב ייצורה. המיצב של Mecaniques Discursives הבלגים השתלב בחדר הרופא בתערוכה ההיסטורית של תולדות בית הנסן, ו-Domestic Data Streamers ניסו לשרטט את דיוקן הירושלמים בעזרת מבחנות, מכחולי ציור והשתתפות ערנית מצד הקהל.

Mecaniques Discursives. צילום: יאיר מוס ושניר קציר

קירותיה של וילה שרובר העזובה, הנחבאת מאחורי קיר אבן גבוה ושערי ברזל, סומנו כיעד נחשק עבור אמני הרחוב של הבירה. בקיץ האחרון היא “אומצה” על ידי Brothers Of Light – שהם GAB ואחיו הבכור ELNA, שהחלו לצייר על קירותיה וחלמו להציג בה תערוכה גדולה של אמנות רחוב. הרעיון אמנם לא התרומם, אבל משקיבלו מארגני שבוע העיצוב את הווילה לידיהם, הזמינו את השניים ל”השתלט” על אחד מחדריה ולהגיב לעיצובו. מכיוון ש-ELNA לא בארץ, הזמין GAB את Many Years Ago לעבוד יחד.

GAB. צילום: יאיר מוס ושניר קציר

עומר פולק ואביאל אבודרהם האכילו את מכונת הסוכר בפתיתי פלסטיק צבעוניים, ומול עיניים בורקות יצרו צמר גפן מתוק שכולו סיבי פלסטיק. מאור אהרון יצק פלסטיק לתבנית מסתובבת, והוקוס פוקוס מול עיניים משתאות שלף ממנה חפצים צבעוניים – שעון, סלסילה, אהיל או שרפרף קטן.
מיכל הידש, בוגרת בית הספר הבינלאומי לאופנה מרנגוני, הציגה את קולקציית הבגדים שעיצבה במשותף עם ת’, אדריכל צעיר מעזה שזכה, בפעם הראשונה, לראות את העבודות המשותפות.
ואח הלבנים החומות של הווילה הקטנה קיבל אל חיקו בטבעיות את “קקטוסים”, אוסף גופי התאורה החדש של הילה שמיע, שזה אך הוצג במילנו וב”צבע טרי”. אהילי הזכוכית מנופחים אחד אחד בניפוח ידני, הבסיס עשוי פליז והנורה היא נורת לד. בימים רגילים יהיה אפשר לראות אותן ב”סאגה”.