שנותיה הראשונות של המדינה לא התאפיינו בעושר עיצובי. הריהוט היה מוכוון נוחות, נטול הידור וקישוטים וכלל שימוש ניכר בעץ במראה טבעי. כיום המראה המינימליסטי ה"רזה" שהיה שכיח בבתים רבים זוכה לתחייה מחודשת עטור הילת וינטג', ואפשר לראות את קסמו בקווים הנקיים, בפרטים כמו כיפופי עץ, כונניות מודלריות וכד'.
כרזת היכל התרבות: אוסף עיריית תל אביב, כרזת צליחת הכנרת: אוסף פבזנר, אוניברסיטת תל-אביב, כרזת עדלידע בכותרת: אוסף עיריית תל אביב
בתקופה זו המטבח הישראלי עודנו חדר שולי ומוצנע בבית המשמש לבישול ותו לא. היחידות קטנות המידה שמרכיבות אותו הוצבו על במות בטון שהגביהו אותן מעל פני הריצוף והדלתות נצבעו בצבע שמן. משטחי העבודה צרים והיו עשויים לרוב משיש פשוט וכיור חרס סטנדרטי.
הנגרייה, שהפכה לימים למפעל "מטבחי רגבה", עוסקת באותה העת בנגרות בניין ומתמחה בייצור ספומטים (הכלאה בין ספה ומיטה) וכיסאות עץ לקולנוע.
תמונות: ארכיון רגבה
רוח התקופה: מצנע ומחסור לעבר שפע ואור
ברדיו: הו קרול, אלביס בתקופת הבלדות ובצל ירוק
צו האופנה: אתא
טעמי ילדות: גלידה חמה
בלתי נשכח: מטבח משותף לכמה משפחות
כסאות עץ תוצרת רגבה
"ספומט" תוצרת רגבה – טרנד לוהט בשנות ה-50