הוא חגיגי, בריא, מסמל שפע ואת כל טוב הארץ – במכוורת “הדבש של עידו” שבמושב קלחים מייצרים דבש טהור ומספקים הצצה לעולמן המופלא של הדבורים
תהליך הפקת הדבש הוא רק פן אחד מעולמן מעורר ההשתאות של הדבורים. לא בכדי מייחסים לאיינשטיין את האמירה כי ללא דבורים תיכחד האנושות. הן פועלות במבנה מתוחכם, מהוות חוליה חיונית בטבע ומאביקות גידולי שדה רבים באופן שאין לו תחליף. עידו נשבה בעולמן במהלך לימודים בפקולטה לחקלאות, ויחד עם בת זוגו דנה הקימו את המכוורת במושב קלחים שבנגב הצפוני. כיום הם מייצרים דבש טהור, אורגני, בעבודת יד, תוך הקפדה על ערכי שמירת הסביבה ורווחת הדבורים.
אבות המזון
המכוורת המשפחתית הוקמה לפני כשמונה שנים עם שתי כוורות. כיום יש כ-300, הפזורות בכל הארץ, מערד ועד אפיקים שבדרום הכנרת, וזו התמחותם המרכזית לצד גידולים אורגניים של שום, תירס, נרקיסים וזיתים, שמהם מפיקים שמן זית.
תהליך הייצור
במכוורת מתגאים בתהליכי גידול טבעיים במינימום התערבות: תהליך הרדייה מתבצע כולו בעבודת יד וללא חימום, מה ששומר על איכויות הטעם והערכים התזונתיים של הדבש. יש מגוון זנים של דבש ממקומות שונים בארץ, כל אחד ייחודי בטעם, במרקם ובצבע. למשל דבש מפרח השלמון מאזור ירושלים, שהמרקם שלו חמאתי ועדין, לעומת דבש אקליפטוס שהוא מתוק יותר ונוקשה.
בתוך הכוורת
המבנה בכל כוורת קבוע: מלכה אחת, בנותיה – כ-70 אלף דבורים פועלות, ועוד כעשרה אחוזים זכרים. ההיררכיה וחלוקת התפקידים ברורה – המלכה מטילה את הביצים ומנהלת את הכוורת, מוקפת תמיד בפמלייתה. הזכרים נחשבים עצלים, ותפקידם לאכול ולנוח עד רגע ההזדווגות עם המלכה, שלאחריו ימותו. הדבורים הפועלות מאורגנות באופן שלא היה מבייש צבא ואחראיות לפעילות השוטפת בכוורת – ניקיון, הזנה ושמירה. כשימלאו להן שבועיים הן יצאו לשטח לאסוף צוף ואבקת פרחים (“כפית דבש שווה לכ-30 אלף גיחות של דבורה לאיסוף צוף”). את הצוף יאפסנו בתאי המשושים המושלמים עד לאידוי הנוזלים, ואז יחתמו אותם בדונג, וזה יוסר מהם בעדינות בבית הרדייה.
משהו שלא ידענו
מדד לאיכות הדבש הוא מידת ההתגבשות שלו. דבש שהולך ומתגבש עם הזמן מעיד על כך שהמוצר טבעי, טהור ולא עבר חימום.
מנת הדגל
דבש ארומטי ומבושם שמושרים בו צמחי תבלין כמו לוונדר, מרווה, לימונית ולואיזה. מעדן שמקורו בפרובאנס.
הצעת הגשה
מומלץ לצרוך דבש בצורתו הקרה, ללא חימום, כדי לשמור על איכותו. כתוספת ליוגורט או גבינה, כממרח על לחם קלוי או כתוספת לרטבים וסלטים.
צילום: דניאל שכטר
